ישנם אנשים שנוטים לכעוס ולהתעצבן יותר מאחרים – הם כועסים מהר יותר ורמת הכעס שלהם נוטה להיות יותר גבוהה ואינטנסיבית יותר ביחס לאדם הממוצע. חשוב לדעת, שכעס אינו תמיד דבר מוחצן. ישנם אנשים שלמרות שהם נוטים לכעוס ולהתעצבן הם אינם צועקים או מחצינים את כעסם אלא הם רוב הזמן זועפים, מחמיצים פנים ועצבניים.


הסיבה לכך שישנם אנשים שממהרים לכעוס יותר מאחרים אינה ידועה עדיין בוודאות.
ישנם גורמים שונים הנחשדים כמשפעים על הנטייה לכעוס: גורמים גנטיים, גורמים פזיולוגים וכן גורמים חברתיים–תרבותיים שונים. אסכולות פסיכולוגיות שונות מציעות הסברים מגוונים לתופעה: ישנה סברה כי רקע משפחתי משחק תפקיד - אנשים שמבטאים את כעסם בצורה לא בריאה, מגיעים לעיתים ממשפחות בהם קיים קושי להביע רגשות. סברה פסיכולוגית נוספת היא שאנשים שנוטים לכעוס יותר מאחרים הם בעלי סף תסכול נמוך. משמעות הדבר היא שהיכולת שלהם להכיל תסכול נמוכה – הם מרגישים שהם לא אמורים להתמודד עם אי נוחות, טרדות וקשיים.


כך או כך, תהייה הסיבה אשר תיהיה, מגיע שלב בחיי האדם שעליו לקחת את האחריות בידיים. סיבות (ותירוצים) תמיד קיימים. להישאר עם הסיבות משאיר את האדם במקום תקוע מאוד וללא התקדמות. הדבר הנכון לעשות במקום לשקוע בתירוצים הוא להתרומם מעל הקושי ולקחת שליטה מחודשת על עולמך הרגשי ועל חייך.

האסטרטגיות שיתארו כאן אינן מחליפות טיפול עם איש מקצוע. המטרה היא לפתוח לך את הראייה לאלנטרנטיבות התנהגותיות אחרות כך שתוכל להתנסות בהתנהגויות חדשות שעושויות להוביל לתוצאות אחרות.

ברמה הכי פשוטה כולנו יודעים מהו כעס. ברמה זו או אחרת, כולנו חווינו כעס בחיינו. אבל כשהכעס יוצא משליטה והופך להרסני עבורינו ועבור הסובבים אותנו זה עלול גרום לבעיות – בעיות במשפחה, בעיות ביחסים עם חברים, בעיות במקום העבודה ובעיות בבריאות.


כעס יכול להיגרם בשל גורם חיצוני (כגון נהג שחותך אותך בכביש, פקק תנועה או אדם יקר שמוציא אותך מדעתך) או בשל גורם פנימי (כגון מחשבה מסוימת שגורמת לך לכעוס עד כדי יציאה משליטה).


באופן אינטואיטיבי יש לנו תחושה שהכעס גורם לקול שלנו להישמע, שאנו נלחמים על הדברים שחשובים לנו ובמידה מסוימת יש אמת בדבר. כעס, ברמה מסוימת הוא בהחלט רגש שתורם להישרדות שלנו.


מצד שני, אנו לא יכולים להיכנס לעוצמות גבוהות ולתגובות אגרסיביות בכל פעם שמשהו מכעיס אותנו: בעולם יש חוקים שאסור לעבור עליהם, הקשרים הבינאישיים והקריירה עלולים להינזק מהכעס, הקשרים התוך – משפחתיים נפגעים מכך ובנוסף אנשים עם רמה גבוהה של כעס מדווחים על רמה גבוהה יותר של תחושות ייאוש, עצבות ומרמור. ברמה הפיזית -כעס אינו בריא למערכות הגוף שלנו ולאורך זמן הוא עלול להוביל לירידה בתפקוד המערכת החיסונית ולבעיות שונות בתפקודים הגופניים.


דרכים להביע כעס


הבעת הכעס – הדרך הטובה ביותר להביע כעס היא באסרטיביות (להבדיל מאגרסיביות) – עליך להיות ברור, ראשית עם עצמך, מה הצרכים שלך ואיך להשיגם בלי לפגוע באחר. המשמעות היא לכבד את הצרכים שלך ואת הצרכים של הזולת.


הדחקת הכעס – בהדחקת הכעס האדם מנסה להחזיק את הכעס בפנים, לא לחשוב עליו ובמקום זה להתמקד בדברים אחרים, בשאיפה מועילים ומשמחים יותר. הבעיה בסוג זה של התמודדות היא שאם לא מתייחסים לכעס ולגורמיו הוא עלול להיתפרץ בזמנים ובכיוונים לא רצויים (כלפי עצמך או כלפי אחרים). בנוסף, ביטויי הכעס עלולים להיות לא בריאים, כגון התנהגות פאסיבית – אגרסיבית, ציניות, עוינות.


הירגעות– עבודה על התהליכים הפנימיים שאתה חווה – הן ברמה הפיזית (כגון שינוי קצב הנשימה,  הרגעת קצב פעימות הלב) וברמת הרגש (לתת לרגש להתמסמס).

 

על הטיפול


טיפול בכעסים הוא תהליך שבו אתה לומד לזהות את הסימנים המצביעים על הכניסה לנתיב הכעס – בשלב זה מזהים את ה"טריגרים" הפנימיים והחיצוניים שמובילים אותך לאבד שליטה ולהביע את כעסך בצורה שפוגעת בך ובסביבתך.
בשלב השני לומדים ומתרגלים כיצד "לרדת מהטייס האוטומטי", כיצד לצאת מנתיב הכעס ולעלות על נתיב בונה יותר: שינוי הדיבור הפנימי, תרגול טכניקות הירגעות ואיזון, כלים לפתרון בעיות, כלים ללקיחת צעד אחורה במטרה לרכוש שליטה אמיתית על המצב – הפעם ממקום שיוביל לניהול חיובי ויעיל יותר של הסיטואציה. המטרה אינה לגרום לך לא לכעוס יותר לעולם או להפנים את רגשותייך. המטרה היא להבין מה מסתתר מאחורי הכעס – על מה אתה כועס? איזה אינפורמציה קיימת בכעס וכיצד ניתן לבטא אותה בצורה נכונה ובריאה.


עשוי לעניין אותך:

איך לנהל כעסים

התקף חרדה - סיבות וטיפול

 
לדעתי חרדה היא קריאת השכמה עבורך לטפל בעצמך. המשמעות היא לקחת אחריות על חייך ולפנות זמן מהלו"ז הצפוף כדי לתת לעצמך.
אם לא עושים את זה לבד, החרדה יודעת לעשות את זה בשבילנו...
אז למה לא לפנות זמן ואנרגיה מראש כדי לטפל ולהזין את עצמך?
בין אם אתה רק חווה תסמנים של חרדה ובין אם יש לך חרדה מאובחנת, ישנם צעדים קטנים ופשוטים שאתה יכול לתרגל ביום-יום במטרה לנהל את התקפי החרדה ולהקטין את השפעתם.

חרדה היא תחושת פחד הנובעת מציפייה לסכנה עתידית. תחושת חרדה דומה מאוד לפחד אבל פעמים רבות היא מתרחשת בהעדר איום חיצוני מזוהה או שהיא מתרחשת בתגובה לגירוי פנימי מאיים. לעיתים תחושת החרדה טבעית ומותאמת - כאשר היא מתרחשת כתוצאה מהתמודדות עם לחץ נפשי רב או כאשר היא נמשכת תקופה קצרה בלבד. במקרים כאלה, החרדה היא סוג של קושי להסתגל למצב המלחיץ.

בימינו חרדה היא התופעה הרגשית הנפוצה ביותר, אפילו יותר מדיכאון. מבין קבוצת הפרעות החרדה, פוביה היא ההפרעה השכיחה ביותר. לרוב קל יחסית לטפל בחרדה וניתן לראות תוצאות יחסית מהר. עם זאת, חרדה קיצונית או חרדה שאינה מטופלת עלולה להוביל למחשבות אובדניות. 

 

התקפי פאניקה


התקף פאניקה הוא נחשול פתאומי של פחד עז או אי נוחות אינטנסיבית המגיעה לשיא בתוך דקות ובמהלכה מתרחשים ארבעה (או יותר) מהתסמינים הבאים:

  • דפיקות לב מואצות
  • הזעה 
  • רעידות 
  • תחושת קוצר נשימה
  • תחושת מחנק
  • תחושת לחץ בחזה
  • תחושת בחילה או אי נעימות באזור הבטן
  • סחרחורת, חוסר יציבות, תחושה שעומדים להתעלף
  • צמרמורות או תחושה של חום
  • קהות או תחושות עקצוץ
  • תחושה של חוסר מציאותיות או של התנתקות מהעצמי (דה-פרסונליזציה)
  • פחד מאיבוד שליטה או פחד "להשתגע"
  • פחד למות

 

פוביה

פוביה הינה תחושת פחד קיצוני ולא פרופורציונלי ביחס לסכנה הנשקפת מגורם מסוים. בעוד שחרדה עשויה להיות חוויה כללית של פחד, בפוביה הפחד מוצמד לגירוי ספציפי שגורם לפחד (כגון: בעל-חיים מסוים, גבהים, טיסה, בתי חולים). תחושת הפחד היא עקבית, מובילה את האדם להימנע מגורם הפחד והופכת לדבר שמחבל באיכות החיים של האדם.


תסמינים:

פוביה מאופיינת כפחד עמוק ועקבי מאובייקט או מסיטואציה מסוימת. התסמינים עלולים להופיע מחשיפה לגורם הפחד אבל הם עלולים להופיע רק מהציפייה להופעת הגורם המפחיד.

אדם המתמודד עם פוביה עשויה לחוות:

  • קצב דפיקות לב מואץ
  • סחרחורת ותחושת חוסר יציבות
  • בחילה
  • הזעה
  • רעידות
  • מיחושים בבטן
  • קשיי נשימה

 

דוגמאות של פוביות:
גורמים סביבתיים (מים עמוקים, חיידקים), בעלי-חיים (כלבים, נחשים), מצבים (פחד מרופא שיניים), פוביות גופניות (פחד מדם, פחד מזריקה).
אגורופביה – פחד ממקומות מסוימים, סיטואציות מםסוימות או מחללים פתוחים, חרדה חברתית – פחד מסיטואציות חברתיות.

 

איך ההערכה העצמית שלך? כאשר אתה חושב על עצמך – אילו דימויים עולים בראשך? מה אתה רואה בעייניי רוחך? האם זה דמות של אדם מוכשר ומצליח מלא תקווה ואופטימיות או האם אתה רואה דמות שמרגישה שהיא פחות טובה ופחות שווה מאחרים?


הערכה עצמית נמוכה היא מערכת האמנות שיש לנו לגבי עצמנו– מה אנו חושבים על עצמנו וכיצד אנו מעריכים את עצמנו? לרוב ישנם תחומים בחיים שאנו מעריכים את עצמנו בצורה חיוביתלגביהם ותחומים אחרים בהם אנו מעריכים את עצמנו בצורה חיובית פחות. הבעיה מתחילה כאשר סך ההערכה הכללית שלנו לגבי עצמנו היא שלילית, כאשר אנו מרגשים שאנו פחות מאחרים.


המחשבות והדעות השליליות שיש לאדם כלפיי עצמו מכונות 'מחשבות מגבילות'. למה? כי הן מגבילות את דרך ראייתך את עצמך ואת העולם - ברגע שיש לך אותן אתה לא יכול לראות את עצמך ואת העולם באופן אחר. הדבר דומה לחבישת משקפיים בצבע מסויים וחוסר יכולת להוריד את המשקפיים ולנסות משקפיים אחרות. 
אחת הבעיות העיקריות במחשבות מגבילות היא שהן גורמות לך לסנן את כל המידע שאתה מקבל – אתה ממהר לראות ולהסכים רק עם דברים שמתיישבים עם המחשבה המגבילה ודוחה דברים שאינם מתיישבים עימה. לדוגמא, אם אתה מאמין שרק דברים לא טובים יקרו לך, אתה תצפה לכך שדברים לא יצליחו. אתה תיהיה רגיש יותר וער יותר לכל המקומות בהם דברים לא הצליחו לך. במידה ועשית דבר מה בהצלחה מרובה, או שלא תחשיב זאת כהצלחה או שתמעיט מערכה.


חשוב לדעת, ייתכן שהחשיבה השלילית והשיפוטיות כלפיי עצמך הם בכלל לא שלך!  לרוב הילד הקטן מאמץ את דרכי החשיבה של האחרים המשמעותיים לו (כגון הורה, מורה אהוב, מדריך מתנועת הנוער). קבלת המחשבות של אחרים יכולה לנבוע מחוסר חשיבה ביקורתית של ילדים, מפרשנות לא נכונה ומחוסר ידע והבנה. 
למרות שאמונות אלו לא מתאימות לאדם שאתה היום ולא מועילות לך הן נשארות דבקות בך כיוון שהן קיימות אצלך שנים רבות, מתקופת הילדות בה הן היו הגיוניות לחלוטין בהתייחס למה שחווית אז.


אם אתה מרגיש שאין לך ערך עצמי או שאינך זכאי לקבל את הדברים הטובים שיש לחיים להציע, סביר להניח שאתה מתמודד עם הערכה עצמית נמוכה ועם ביטחון עצמי נמוך. הביטויים של כך עשויים להיות שונים – חשיבה מאוד ביקורתית כלפיי עצמך, האשמה עצמית, חוסר קבלה עצמית, חוסר אמון בעצמך, ראייה רק של הקשיים שקיימים בך וחוסר ראייה והערכה של נקודות החוזק שקיימות בך. צורת חשיבה זו משפיעה לרוב על ההתנהגות – אתה עלול להימנע מאתגרי החיים, מהזדמנויות שצצות, הימנעות חברתית, חוסר יכולת לעמוד על שלך, העדפה של טובת האחר על פני טובתך. חשיבה זו עשויה להשפיע גם על המערכת הרגשית – תחושת עצב עד כדי דיכאון, אשמה, בושה, תסכול, תחושת חוסר מיצוי וכעס. 

סימנים שעלולים להעיד על ביטחון עצמי נמוך:

  • במקום העבודה - ניסיונות לא לבלוט ולא לאתגר את עצמך או לחלופין פרפקציוניזם, דרישות מאוד גבוהות מעצמך, פחד להיכשל.
  • בקשרים בינאישיים מודעות עצמית גבוהה מאוד, רגישות יתר לביקורת או לחוסר קבלה, רצון עז לרצות. עיסוק רב ב"מה אחרים חושבים עליי". לפעמים נוטים לתת המון מעצמם ולהיות תמיד בעשייה, מתוך מחשבה שאחרת אנשים לא רצו את חברתם.
  • הדגשת וראיית הקושי שבחיים וציפייה נמוכה למה שיש לחיים להציע
  • קושי בקבלת החלטות
  • עיסוק בהשוואה לאחרים – תחושה נחיתות סובייקטיבית של האדם  - שהוא שווה פחות, שיש לו פחות, שלאחרים יותר טוב ויותר קל בחיים


איך מטפלים בביטחון עצמי נמוך?



"לאהוב את עצמי זה ההתחלה של רומן לחיים"
אוסקר וילד


הדרך הטובה ביותר להרים ביטחון עצמי נמוך היא לזהות את המחשבות הבסיסיות שמובילות להערכה העצמית הנמוכה והפיכתן למחשבות בונות ומיטיבות. במקביל, מקנים לאדם דרכי חשיבה שונות, דיבור פנימי חיובי ואסטרטגיות התנהגות חדשות שעשויות להוביל להתנסויות חדשות, ללמידות חדשות ולבנייה של דימוי עצמי וסיפור חיים חיובי ומעצים .

חלק זה יעלה בקרוב - תודה על הסבלנות

הרבה פעמים אתה יודע שאתה צריך שינוי, אתה יודע מה אתה רוצה, אתה אפילו יודע בדיוק מה עלייך לעשות, אך מסיבה כלשהיא המשימות שהצבת לפנייך נשארות מיותמות ולא עשויות.
אתה יודע שאם תעשה זאת חייך יהיו הרבה יותר קלים וטובים – תוכל לעבוד במשרה שרצית ולממש את עצמך מקצועית, זוגית, כלכלית, מצבך הבריאותי ישתפר ואיכות חייך תעלה. עם כל זאת אתה תוהה מדוע אתה ממשיך לדחות זאת...
מדוע אתה לא יכול פשוט להתקדם קדימה עם העשייה?
האם זה נשמע מוכר?


דחיינות היא דבר שפוגם לנו באיכות החיים ובשלוות הנפש. למעשה, למרות שאנו חשים כאילו דחיינות מקלה על חיינו, היא תובעת הוצאה אדירה של אנרגיה. אתה בוודאי יודע, שמשמעות דחיית ביצוע המשימה שלפנייך היא, בעצם, רק להשהות את ביצועה - כלומר, לעכב את הזמן בו תצטרך לבצעה וככל שאתה דוחה יותר, כך יש יותר דברים שצריך לזכור, לעשות ולדאוג לגביהם. 


למה אנו עושים זאת, אם זה פוגם בשקט הנפשי שלנו ובתחושת החיות? למה כל כך הרבה אנשים תקועים עם ההרגל של דחיינות? (דוחים ללכת לרופא שיניים, דוחים לעשות סידורים שונים, דוחים מטלות בעבודה).
רובינו דוחים דברים כיוון שהם נראים לנו קשים מידי, צורכי זמן ולא נעימים. המוח אומר לנו שזו הולכת להיות עבודה קשה. הוא מלא בזיכרונות (מודעים ולא מודעים) בהם העבודה הייתה משמעממת, מלאה בטרדות ולא הצליחה. אז אתה מחליט שלא לעשות שום דבר היא הדרך הטובה ביותר להימנע משעמום ומכישלון. התהליך הזה נכון לכל המשימות לא גמורות, לכל העניינים הלא סגורים, לכל הדברים שאתה משתדל לא לחשוב עליהם.

לדוגמא: האם קרה שמאוד רצית לסדר את חדר העבודה, אך עם זאת דחית את המשימה, ועוד קצת דחית... ועוד קצת... עד ששכחת היכן הנחת דבר מוסים או אולי הזנחת תשלום או פגישה אליה היית רצית ללכת? האם אי פעם הבחנת עד כמה המחשבה בלבד על ביצוע המשימה כל-כך מתישה?

החלק המעניין בעניין הוא שבסוף תסדר את חדר העבודה. אנשים עם הרגל לדחות יעשו את מה שצריך לעשות בסופו של דבר אבל הם יעשו את זה ל-א-ט, במשך מספר ימים או חודשים. הם מעלים את רמת הלחץ ותחושת האי-נעימות - ולבסוף כאשר הם כן עושים את הפעולה הנדרשת, הם עושים זאת יותר מתוך לחץ מאשר מתוך בחירה.

דרך אחת ליצור מוטיבציה אצל אנשים אלו היא לעזור להם להתמקד במה שקיים שם עבורם, במה שהופך את זה לשווה עבורם. בפגישות אני עוזרת להם לראות תמונות בהם הם מלאי אנרגיה, בכושר, בריאים ונהנים. הם מדמיניים את התחושה שיש להם בתום יום האימון – הזוהר, העירנות בגוף, סיפוק, תחושה שעשית משהו חשוב היום. ואני מעודדת אותם להתאמן כשרגשות אלו בראשם. הם יכולים לשכנע את עצמם לפעול או לשכנע את עצמם להתייאש ולא לזוז – הבחירה בידיהם!



אז מה עוצר אותך?

כאשר אנשים רוצים לעשות שינוי, הדבר שפעמים רבות עוצר אותם הוא "אזורי הנוחות". עבור רבים זהו הפחד  מהלא-נודע או פחד מכישלון. זו גם יכולה להיות אמונה שהדרך שבה הם עכשיו זו הדרך שבה הם נועדו להיות ואי-אפשר לשנות זאת, או ש"אזור הנוחות" עלול לנבוע מהכעס על כך שהם הזניחו את הדברים זמן רב מידי וחשש שאולי איחרו את הרכבת.
אירוני שהרבה פעמים הדברים שגורמים לאדם לעצור הם אותם הדברים שהוא רוצה להיפטר מהם.

אחת מהטכניקות החזקות ביותר כדי לעזור לאנשים להשתנות היא המחיש להם את התוצאות מעשיהם אם הם ימשיכו להתנהל ולחיות בדרך בה הם חיו עד עכשיו.

תרגיל
לתרגיל זה 2 חלקים. חשוב מאוד לעשות את החלק השני מיד אחרי החלק הראשון. *

חלק 1:

  1. שב בנוחות. אתה יכול לעצום את עינייך או להשאירן פתוחות, כפי שנוח לך.
  2. קח מספר רגעים לחשוב מה יקרה לך אם תמשיך לחיות את חייך כפי שהתנהלת עד כה, תחת שליטת רגשותייך השליליים.
  3. דמיין שאתה נמצא מול מראה של עצמך, כפי שתהיה בעוד 8 שבועות. מה אתה רואה כשאתה מסתכל על "עצמך העתידי"? מה אתה מרגיש כלפי "עצמך העתידי?" כיצד "חייך העתידיים" נראים? מה אתה שומע שאנשים אומרים עלייך? השתמש בכל חושייך: ראיה, שמיעה, תחושות, ריח וטעם. שים לב לתחושות שעולות בך כאשר אתה ממשיך בדרך זו.
  4. עכשיו דמיין שאתה מול המראה בעוד 6 חודשים, בעודך מושך עימך את אותם התנהגויות ורגשות לא-רצויים. הרגש כיצד הם הופכים לכבדים יותר וכיצד הם עוצרים אותך אחורה.
  5. עכשיו סע בזמן לשנה מעכשיו, עדיין עם אותם דברים שאינך רוצה. כאשר אתה מתבונן במראה שוב, ראה כמה עוד סבל וכאב אתה חש כאשר אתה מסתכל במראת-חייך. במה אתה מבחין?ה כיצד אתה מרגיש לגבי עצמך? אילו קולות אתה שומע עכשיו?
  6. הקרן את חייך חמש שנים לתוך העתיד. עדיין ממשיך למשוך איתך את כל האי-נוחות הקשורה לאותם התנהגויות ו/או רגשות בלתי-רצויים. כיצד חייך נראים עכשיו? כיצד אתה מרגיש בעודך חושב על זה? איך אתה חושב תרגיש אז?
  7. עכשיו קח את תוצאות מעשייך אפילו עוד יותר לעתיד. לך 20 שנה קדימה לתוך עתידך ובדוק כיצד התנהגותך תיהיה אז, כאשר הרגלייך ואזורי הנוחות שלך כבר ממש מבוססים.
  8. שאל את עצמך – האם זה האדם שאתה רוצה להיות בעוד 20 שנה?
  9. בקצב המתאים לך חזור לכאן ועכשיו.


ועכשיו לחדשות הטובות: כל זה לא קרה עדיין!!! אתה יכול להרגיש הקלה שרק דמיינת את זה. היה אסיר תודה שזה היה רק תרגיל במחשבה.
אם אתה עדיין מרגיש שאינך מכון להשתנות חזור אחורה וחזור על תרגיל זה לפני שאתה ממשיך לחלק 2. אם אתה מרגיש יותר מוטיבציה עכשיו, המשך הלאה.

חלק 2:

  1. כתוב את התוצאה הרצויה לך – מה מטרותיך וכיצד תיהיה לאחר שתשיג אותם – איך תיהיה לאחר שעשית את השינויים הרצויים. כנס לכמה שיותר פרטים. ככל שהדמיון שלך והתמונה שתראה יהיו בהירים ומדוייקים יותר, כך יותר סביר להניח שתיהיה מרוצה מהתוצאה הסופית.
  2. שים לב לפרטים הבאים: 
  • כיצד תראה?
  • הבעת הפנים שתיהיה על פנייך
  • הרגשות שתרגיש
  • תהחושות בגופך
  • הדברים שתשמע את עצמך אומר
  • הדברים שתשמע אחרים אומרים עלייך
  • הדברים שתעשה
  1. קח את כל הזמן הדרוש לך כדי לעשות את זה מושלם. תהנה מתהליך התכנון.
  2. שב בנוחות. אתה יכול לעצום את עייניך או להשאירן פתוחות – כפי שנוח לך.
  3. חשוב על השינויים שאתה רוצה לעשות ותהליך העבודה אליו אתה מחויב.
  4. דמיין שאתה ניצב מול מראה בעוד 8 שבועות. הפכת להיות אדם יותר חיובי שמרגיש הרבה יותר טוב לגבי עצמו. דמיין כמה טוב אתה נראה וכמה את מרגיש נהדר כאשר אתה מסתכל על בבואתך שבמראה. השתמש בכל חושייך כדי להפוך את דמותך לברורה יותר, בהירה יותר ובולטת יותר. בצבעים שהכי טובים ומחמאים לך בגודל הנכון וכו'.
  5. הרגש את הרגשות שאתה מקבל מלהתנהג בצורה שונה וקח את הרגשות החיוביים הללו עימך קדימה לעתיד – לעוד 6 חודשים בעתיד. אתה מתנהג כמו האדם שאתה רוצה להיות ואשר השאיר מאחוריו את ההתנהגויות והרגשות שאינו חפץ בהם יותר. דמיין שאתה מסתכל שוב במראה ומרגיש כמה חופשי ואנרגטי אתה.
  6. עכשיו טייל בדימיונך עוד שנה מעכשיו, עדיין ממשיך בצורת חיים חדשה זו. כאשר שברת את דפוסי התנהגותך הקודמים זה כבר שנה, שים לב כמה אתה מרגיש הרבה יותר נלהב כאשר אתה מתבונן על חייך. במה אתה מבחין? אילו קולות אתה שומע? מה אנשים אומרים עלייך?
  7. הקרן את חייך 5 שנים מעכשיו, כאשר "האתה החדש" מרגיש כבר כמו האופי האמיתי שלך. כיצד נראים חייך עכשיו? כיצד אתה מרגיש כאשר אתה חושב על זה וכיצד את חושב שתרגיש אז? מה אתה אומר לעצמך?
  8. עכשיו, קח את תוצאות והשלכות השינוי שלך אפילו עוד יותר לעתיד. לך 10 שנים לתוך עתידך ותשקול כיצד זה ירגיש ויהיה כאשר ההרגלים החדשים שלך כבר הפכו לקבועים ומבוססים היטב. מה אתה רואה, שומע ומרגיש? אילו תחושות ורגשות עולים בך עכשיו?
  9. שאל את עצמך האם זה האדם שאתה רוצה להיות בעוד  שנים מעכשיו?
  10. סיים את המחשבה הזו והבא את עצמך לכאן ועכשיו.


והנה החדשות האפילו יותר טובות: זה מה שיכול לקרות ואתה יכול לנוע לקראת זה עכשיו!
חזור על ויזואליזציה זו בכל פעם שאתה מרגיש שאתה צריך זריקת מוטיבציה!

האם אי פעם שמת לב לכך שכאשר אתה מתחיל במשימה, אחרי פרק זמן מסוים את כבר ב"שוונק"? לדוגמא, אתה אומר לעצמך "אני הולך לעבוד על הפרויקט הזה למשך חצי שעה, ואם אני ארצה להפסיק – אני אפסיק".          
החלק הקשה של להתגבר על דחיינות הוא ההתחלה. עשה ניסוי: אמור לעצמך שתעבוד על המשימה שלפנייך רק 20 דק'. אחרי שהתחלת ועברו 20 דק' אל תפסיק אם אתה מרגיש שמתחשק לך להמשיך. המשך עד שאתה מסיים. תראה אם אתה לא מרגיש טוב יותר.

הדרך היחידה לצאת מהפחד ומאזור הנוחות היא לעבור דרך זה.
עשה פעולה, צא לדרך, תתחיל לזוז. אל תחכה יום נוסף . העתיד הוא עכשיו. לא משנה מה אתה עושה – קח צעד אחד קדימה.





*התרגיל לקוח מתוך ספרו המומלץ של Pete Cohen:
Cohen, P. (2004). “Life DIY”.


כל הזכויות שמורות לענבר כהן

נלחם, בורח או קופא במקום – מה התגובה שלך ללחץ?


היכולת שלנו להתמודד עם מצבי לחץ היא יכולת הישרדותית.
במצבי לחץ, האדם עושה הערכה מהירה מאוד – האם הוא יכול להתמודד ולנצח מול האיום הניצב מולו או האם עליו לברוח מהר מהסיטואציה (תחשבו על הדוגמא המוכרת של זברה שרואה מולה נמר).

הבחירה בבריחה או בלוחמה היא בחירה של תקווה. הבחירה לברוח היא בחירה של חוסר תקווה. חוסר אונים.


תחשבו על אבות אבותינו – רוב היום הם התנהלו לאיטם ולהנאתם. שימרו את האנרגיה, כך שתמיד נשאר "רזרבה" למקרה חרום פתאומי. כך, בשעת הצורך, נשארה להם אנרגיה רבה לרוץ או להילחם בצורה הטובה ביותר האפשרית עבורם.


תגובת הקיפאון שונה. כאשר אנו מוצפים מהאיום שמולנו וכשאנו מעריכים שאין תקווה לנצח או להימלט מהסכנה (המדומיינת או האמיתית) אנו קופאים במקום.
הביטוי של כך יכול להיות עמידה במקום, התנתקות מהגוף אך גם התעלפות ממשית.


האם תגובת הלחץ שלך משרתת ומועילה לך?

חלק זה יעלה בקרוב - תודה על הסבלנות

כל אחד מאיתנו בשלב כלשהו בחייו נפגע מאדם אחר. זוהי תגובה טבעית וחלק מהיותנו אנושיים. עם זאת, אם לא נשלים עם הפגיעה ואם לא נביא החלמה לתחושות הקשות שמלוות אותנו, נמצא את עצמנו מונעים ומושפעים מהפגיעה הישנה אפילו שהיא כבר חלפה לה. על-ידי נתינת מקום רב לפגיעות העבר בחיינו, אנו עלולים לגרום נזק גדול לעצמנו בהווה, נזק רב יותר מאשר מישהו אחר מסוגל לגרום לנו.

"כל מחלה נגרמת על ידי אי – מחילה"
אמונה של אינדיאנים אמריקאיים

משמעות הסליחה לאחרים או לעצמך אינה לשכוח או להסכים עם מה שקרה. סליחה גם אינה זניחה של ערכים שחוללו או ויתור. סליחה יכולה להיתפס כוויתור על טינה או נקמה, אפילו אם אתה חושב שהפוגע ראוי לכך. סליחה היא נתינת מתנת חמלה, נדיבות ואהבה גם כאשר נראה שהפוגע אינו ראוי לכך. כדי לשחרר את אזיקי העבר, אנו צריכים להיות מוכנים למחול.

מחילה עוסקת ביצירת מצב רגשי פנימי של חמלה – לעצמך ולאחרים - לסלוח על הפגיעה ולשחרר את רגשי הכאב, הכעס והטינה שנלווים לכך. כיוון שבסליחה המרוויח הגדול הוא האדם שמוחל, זוהי אחת המתנות הגדולות ביותר שאתה יכול לתת לעצמך.

מחילה מאפשרת לנו להמשיך עם חיינו ולפתוח את ראשנו (mind) וליבנו לדרכים חדשות של ראיית האחר, העולם ועצמנו. הדבר משחרר אנרגיה שיכולה להיות מופנית לכיוונים יותר מועילים ומקדמים.

האם יש מישהו שאתה צריך לסלוח לו – כולל אתה עצמך – כך שתוכל להמשיך הלאה ולהנות מחייך? NLP יכול לספק לך כלים והבנות להשגת מטרה זו.

 

 

 

 

 

 

המקור למאמר זה:

Author: Roger Ellerton is a certified NLP trainer, certified management consultant and the founder and managing partner of Renewal Technologies. He can be reached at Renewal Technologies www.renewal.ca. The above article is an extract from his book Live Your Dreams - Let Reality Catch Up: NLP and Common Sense for Coaches, Managers and Yo
u

מלאו פרטיכם בטופס על מנת לקבל עדכונים על מאמרים חדשים, סרטונים וחינמיים:
יש למלא שם
יש למלא כתובת דואר אלקטרוני

טיפול באמצעות סקייפ