בתרבות של ימינו, תרבות שמקדשת מוסר עבודה, השגיות והצלחה פננסית, נראה כאילו מכורים לעבודה הם האנשים היותר חרוצים, אמבציוזים, רציניים ומוכשרים. עם זאת, התמכרות לעבודה הינה יותר מהקדשת שעות רבות ומאמץ יתר במקום העבודה. אם כך, איך ניתן לדעת האם אתה או קרוב אלייך סובלים מכך?

התעסקות אובססיבית ומוגזמת עם העבודה והיציאה של החיים מכלל איזון היא מוקד הבעיה. היא מכלה את הזמן של האדם ומונעת ממנו מלקיים מערכות יחסים בריאות, תחומי עניין  ועשויה אפילו להוביל לפגיעה בתחושת השמחה, באושר ובבריאות (הן בשל תחושות לחץ , תסכול ו"עצבים" כאשר דברים בעבודה אינם מתנהלים כרצוי והן בשל דחיית טיפולים בריאותיים). עבור המכור לעבודה, תמיד יש עוד מייל חשוב לקרוא, עוד שיחת טלפון חשובה לקיים, עוד משימה שצריך לבצע. 

השאלה הראשונה שהיית רוצה לשאול את עצמך היא האם אתה מסוגל להנות מהחיים ולהרגיש תחושת משמעות ומטרה בחיים גם כשאינך עובד?

 

שלושת ההתנהגויות הבאות מצביעות על אפשרות שהעבודה הפכה להיות יותר מעבודה קשה – היא הפכה להתמכרות:

  • ויתור על פעילויות משמעותיות עם המשפחה ו/או עם חברים
  • עבודה מעל ומעבר לדרישות האובייקטיביות של מקום העבודה וסוג העבודה. בנוסף, אין קשר בין מידת ההשקעה לצרכים הכלכליים
  • חשיבה תדירה על העבודה, אפילו כאשר אמורים לעסוק בפעילויות אחרות

 

ישנם חוקרים שטוענים שהתמכרות לעבודה אינה מקשה אחת וכי ישנם דפוסים שונים של התמכרות זו:

וורקוהוליק תלותי-קומפולסיבי (compulsive-dependent workaholism): מכיר בכך שעובד בצורה מוגזמת, אך אינו מצליח לשלוט בכך או להפחית את עומס העבודה. חש חרדה ועצבנות כשאינו עובד. נמצא קשור לרמות גבוהות של חרדה, לחץ ובעיות פיזיות ופסיכולוגיות. לא תמיד יהיה  קשר בין שעות העבודה הרבות ובין רמת הביצוע של העבודה.

וורקוהוליק פרפקציוניסט (perfectionist workaholism):  בעל רצון עז להיות בשליטה, דבר שעלול להוביל לנוקשות,לחוסר גמישות ולחיפוש אחר כוח ועוצמה במקום העבודה. עשוי להצליח במקום עבודה שדורש הפעלת סוג זה של שליטה. עם זאת, באירגונים שאינם דורשים רמת שליטה גבוהה הוא עלול להיות בעל קושי בהאצת סמכויות, יחסים עויינים עם עמיתיו לעבודה ויפגין רמה נמוכה יחסית של ביצוע בעבודה. סוג זה של וורקוהליזם נמצא קשור ללחץ, בעיות פיזיות ופסיכולוגיות ויחסים בין אישיים עוינים.

וורקוהוליק עם אוריינטציה הישגית (achievement-oriented workaholism): עובד חרוץ, תחרותי ובעל מוטיבציה גבוהה להצליח. אוהב ונהנה מעבודתו, שומר על סטנדרטים גבוהים, ומוכן להשקיע מאמץ כדי להגיע למצוינות. ביצועיסט ברמה גבוהה שבוחר להמשיך לעבוד כדי להשיג הישגים אישיים גבוהים. סוג זה של וורקוהליזם נמצא קשור בצורה חיובית לתחושת סיפוק מהחיים ומהעבודה (כשבארגון יש חיזוק חיובי על השיגיות), בריאות פיזית ופסיכולוגית, רמת תפקוד גבוהה בעבודה והתנהגות חברתית חיובית.

חשוב לציין שלמרות שהמונח "וורקהולק" שגור בפי רבים, אך אינו מוגדר בגירסה החמישית של ה- DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית).

 

סימפטומים:

  • העבודה תמיד מקבלת עדיפות ראשונה, מעל ומעבר לכל מחויבויות החיים האחרות
  • השקעת שעות רבות בעבודה – מעל לצורכי העבודה ולדרישות מקום העבודה
  • מחשבות בלתי פוסקות על העבודה גם כאשר אתה אמור להיות מחוץ לשעות העבודה
  • קושי בהאצלת סמכויות ("חולה שליטה")
  • הזנחה של תחומי החיים שאינם קשורים לעבודה (כגון: קשר עם משפחה, תחביבים, יחסים בינאישיים)
  • קשירה של תחומי חיים שונים לעבודה (לדוגמא ניסיון להפוך את התחביב לעסק)
  • לקיחת העבודה איתך כל מקום (למיטה, לסופי-שבוע ולחופשות)
  • חברי המשפחה וחברים נואשו מלצפות ולקבל ממך זמן איכות
  • תחושת חוסר סבלנות כלפיי אנשים שמעדיפים לעשות דברים אחרים על פני עבודה
  • תחושת עצבנות כאשר מבקשים ממך להפסיק לעבוד ולעשות משהו אחר במקום
  • עבודה תוך כדי עשיית פעילויות אחרות (כגון: אכילה, צפייה בטלוויזיה)
  • חוסר תחומי עניין מעבר לעבודה
  • קושי לנוח ולהירגע
  • תחושת אשמה כאשר אתה לא עובד

 

גורמים

ישנן סברות שונות בקשר לגורמים לוורקוהליזם. הסברה הביולוגית גורסת כי התמכרות לעבודה נוצרת בשל התמכרות פיזית לאנדרנלין. בתחום הפסיכולוגיה ישנן גישות שונות.
הגישה התנהגותית, לדוגמא, מדברת על ההתמכרות כתוצר של חיזוקים שאדם מקבל בשל התנהגותו כלפי העבודה. החיזוקים עשויים להיות ראיית האדם כמוסרי, חרוץ, וכן חיזוקים בדמות קבלת תגמולים ממקום העבודה (קידום, בונוסים, העלאת שכר). גישה פסיכולוגית אחרת מדברת על למידה חברתית -  חיקוי של אחר משמעותי (הורה, עמית לעבודה). גישה פופלרית אחרת עוסקת במאפיינים אישיותיים כגון: פרפקציוניזם, השגיות, עקשות, קומפולסיביות. הסבר פיסכולוגי נוסף הוא בריחה של האדם לעבודה כתוצאה מהצורך להימנע מרגשות שלילים.

ישנם פסיכולוגים הסוברים כי שורש ההתמכרות היא בילדות – לדוגמא הורים פרפקציוניסטים, אשר הציבו שאיפות בלתי אפשריות על כתפי ילדיהם. הילד גדל בתחושה ששום דבר שיעשה אינו טוב מספיק ומנסה להמשיך ולהגיע להשגים עד אשר ביום מהימים יזכה להכרת הוריו. דוגמא נוספת היא הורים שתלטניים מולם הילד חש צורך תמידי לרצות.

 

טיפול

הטיפול אינו עוסק באיך לרדת בכמות ואיכות העבודה אלא בשיפור התפקוד במובן הרחב יותר של המילה – הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית. על האדם ללמוד כיצד להכניס איזון לתוך חייו, איזון שיאפשר גם עבודה וגם זמן לבריאות פיזית, רגשית וחברתית.

בטיפול האדם יבצע סדר עדיפויות ויתחבר מחדש לדברים שבאמת חשובים לו בחייו. לימוד כיצד להציב גבולות בין זמן עבודה לזמן משפחה ופנאי, כיצד להקדיש זמן לטיפוח קשרים חברתיים ותחומי עניין. לפי הצורך יושם דגש על הקניית מיומנויות של יעילות, האצלת סמכויות, מיומנויות חברתיות, שיקום קשרים עם המשפחה, לימוד דרכי הרפיה ושיחרור (כן, אי-פון ולפטופ אינם חלק אינטגרלי של הגוף האנושי...) ומציאת דרכים כיצד למלא את הצרכים הרגשיים אשר מספקת כיום העבודה על ידי פתיחת אפיקים אחרים של החיים.

 

© כל הזכויות על התוכן שמורות לענבר כהן

 

מלאו פרטיכם בטופס על מנת לקבל עדכונים על מאמרים חדשים, סרטונים וחינמיים:
יש למלא שם
יש למלא כתובת דואר אלקטרוני

טיפול באמצעות סקייפ