אם הייתי שואלת אותך איך את מרגישה כלפיי עצמך בכל הנוגע לסגנון האכילה שלך, עד כמה היית רך, אוהב וחומל כלפיי עצמך?
הרי אם היית צריכה לייעץ לילדך, בוודאי היית מלא באמרות אוהבות ותומכות. סביר להניח שלא היית אומר לילדך "עוד פעם נכשלת!!! ידעתי שלא תצלחי!!!! את עושה כל הזמן את אותן הטעויות חסרת משמעת עצמית וחסרת שליטה עצמית שכמוך!!!".


ראית פעם תינוק שלומד ללכת ונופל שוב ושוב. האם אמו נוזפת בו "מה יהיה? עוד פעם נפלת? אף פעם לא תצליח ללכת????".
למה אנחנו כל-כך סולחים, אוהבים ותומכים באחרים אבל  את עצמנו שופטים בצורה הקשה והחמורה ביותר?

 

איך מתמודדים עם "מעידה"? מה עושים כאשר "מפשלים" ואוכלים בלי קשר לתוכניות?

לשיטת "12 הצעדים" (כגון: אכלנים אנונימיים וכו') הגישה היא של "נגעת נשאת" – כלומר כל "מעידה" (כשבחרנו לאכול משהו שלא לפי תוכנית התזונה שלנו) עלולה להוביל להפסקת ההתקדמות ונסיגה לדפוסי אכילה ישנים.

אכן, פעמים רבות כאשר אנו מוצאים עצמנו אוכלים "שטויות" אנחנו נכנסים להלך רוח של "אם כבר הרסתי, אני אהרוס עד הסוף!", "אם אכלתי בורקס, אז מימלא יצאתי מהתוכנית", "הלך כל היום". זה סגנון חשיבה של "שחור לבן": או שאני בדיאטה או שכל היום נהרס ואז הכל מותר.


כאשר מבינים את הדרך הנכונה לקבל בחזרה שליטה על הרגלי התזונה שלנו, מבינים ש"מעידות", הן חלק טבעי בתהליך.
נכון שמלכתחילה אנחנו שואפים לדייק וללכת לפי המתוכנן, אבל שינוי הוא תהליך שדורש זמן והתאמות.

"גם מתוקים הם סוג של נחמה,
רציתי לונדון וקיבלתי מלחמה,
תראה חבר הפחד לא עובר
הוא רק הולך ובא הולך ובא... " (שרית חדד)

 

אכילה רגשית היא מצב בו רגשות שלילים מובילים לאכילה מוגברת. למרות שבאופן אינטואיטיבי כולנו מבינים את משמעות הדבר, המחקר עדיין לא הצליח לגלות מהו התהליך המדויק שדרכו רגשות משפיעים על אכילה. הסברה היא שייתכן מאוד שלא הרגש עצמו הוא אשר מוביל לשינויים בהתנהגות האכילה אלא האופן בו אנו מתמודדים עם הרגש.

אם נבחן את הדברים מנקודת ראות ביולוגית נראה כי הנטייה לאכול בתגובה לרגשות שליליים מפתיעה.
ראשית, מבחינה ביולוגית - פעילות רגשית יוצרת בגוף הפרשה של הורמונים מעכבי תחושת תאבון (כגון קטכולאמין) ובכך הגוף מייצר תחושה שדומה לתחושת שובע. במילים אחרות - רגשות שליליים לא מובילים לתחושת רעב פיזית, נהפוך הוא - אנו מרגישים שבעים ומלאים.
יותר מכך, מבחינה פונקציונאלית, אכילה רגשית נראית כבלתי מותאמת ובלתי מסתגלת. רגשות מכינים את האדם לבצע מגוון פעולות שנועדות להגיב באופן מיטיבי עם דרישות הסביבה (כמו לברוח כשמופיע נמר או להילחם כשמאיימים עלינו). אכילה מפריעה ליכולת ביצוע רגשות אלו.

בניסיון להסביר את ההתנהגות הבלתי הגיונית הזו העלו חוקרים מספר השערות:

פה יכול להתחיל הצעד הקטן שלך. הצבת מטרות והחלטה "יותר אני לא אוכל אוכל משמין" לא הפכו אף אחד לרזה. השילוב המנצח הוא של מחשבה ופעולה.

טיפ:
ספר קטן וחמוד שהשפיע רבות על עבודתי  הינו "צעד קטן לשינוי גדול – דרך הקאיזן" (דר' רוברט מאורר). מומלץ. הספר מלא בטיפים והנחיות כיצד ללכת עקב בצד אגודל להגשמת מטרות גדולות.

הירהורים מהספר:

  • לו ירידה במשקל הייתה בראש סדר העדיפיות שלי, מה הייתי עושה בכל יום באופן שונה?
  • באיזו דרך אני יכול להזכיר לעצמי לאכול אוכל מזין?
  • איך אני יכול לשלב עוד כמה דקות של פעילות גופנית בשגרה היומיומית שלי?

 

אם יש לנו דפוס שמלווה אותנו שנים, לא תמיד נצליח לשנות אותו בבת אחת. למעשה, הציפייה עצמה לשינוי מהפכני חד-פעמי היא דיי מאיימת.

עבודה עיקבית, רצופה ונחושה היא הנדרשת פה. (כן, מצער אבל אמיתי).

השאלה היא איך אפשר לעשות את העבודה וגם להנות מהדרך. זה כל הטריק.

 

הרבה אנשים שואלים אותי מה זה NLP ומה ל- NLP יש להציע בתחום הירידה במשקל. בפוסט (הקצת ארוך הזה) אני מסבירה בקצרה על NLP ונותנת מספר טיפים מהתחום.

NLP עוסק באופן בו אנו מייצגים את המציאות במחשבתנו. במילים אחרות, NLP עוסק בדפוסי החשיבה שלנו ובדרך המהירה ביותר שניתן לשנותם במטרה ליצור דפוסי חשיבה שיקדמו את השגת המטרות שהצבנו לעצמנו. אי-לכך, בתהליך רכישת המיומנויות לאכילה בריאה וירידה במשקל, המטרה בתהליך העבודה עם המטפל היא לגלות איך אתה חושב ואיך לשנות זאת כך שצורת החשיבה החדשה תקל על תהליך הירידה במשקל.


לשיטת NLP כדאי לאדם שסובל מעודף משקל לאמץ דפוסי חשיבה של אנשים רזים באופן טבעי או של אנשים שהצליחו לרדת למשקל הרצוי והתמידו בו. למעשה גילוי דפוסי חשיבה אלו ואימוצם יקלו על המתמודדים עם דיאטה לא רק לרדת במשקל אלא גם לאמץ הרגלי אכילה וסגנון חיים שמקדם משקל תקין ובריאות.

הפסיכולוגיה בשרות הדיאטה

על הרזייה מ"הראש ומטה"

הפוסט הזה מיועד לאלו מאיתנו שלא מצליחים לרדת במשקל או שמצליחים לרדת אבל הפכו להיות "אקורדיון" – יורדים במשקל רק כדי לעלות שוב במשקל וחוזר חלילה.
אלו מאיתנו שניסו שוב ושוב לרדת ולשמור על משקל יפה ובריא מבינים שלא דיי בקבלת תפריט בריא ומרזה. הרבה מאיתנו חשבנו שזה בגלל האופי החלש שלנו, שלא נולדנו עם הגנים הנכונים, שזו הדרך שלנו להתפנק ואין בלעדיה – ועוד אינספור מחשבות שרק הקשו על תהליך הירידה במשקל.
אז מה יש לפסיכולוגיה להציע כדי לעזור לנו המתקשים בתהליך?

התמכרות לאוכל ענבר כהן

 האם אתה חושב שאינך יכול לשלוט בכמויות ובסוגי האוכל שאתה אוכל, בעיקר כשמדובר ב"ג'אנק פוד" או אוכל עתיר פחממות וסוכר? האם ניסית סוגי דיאטות שונות אבל לא הצלחת להתמיד באף אחת ולשנות את דפוסי האכילה? האם אתה מוצא את עצמך חש מדוכא, חסר אונים, עצב או בושה לגבי הרגלי האכילה שלך או לגבי משקלך? האם אתה מוצא את עצמך אוכל כאשר אתה מוטרד רגשית? האם אתה מוצא את עצמך אוכל כאשר אתה רוצה לחגוג או לתת לעצמך פידבק חיובי? האם אתה אוכל לבד כדי שאף אחד לא יראה? האם אתה נמנע מאינטרקציות חברתיות כיוון שאתה מרגיש שאינך נראה טוב מספיק או שאין לך בגדים מתאימים לאירוע?

מלאו פרטיכם בטופס על מנת לקבל עדכונים על מאמרים חדשים, סרטונים וחינמיים:

טיפול באמצעות סקייפ